החלטה בתיק בש"א 11977/07

הנתבע מבקש להורות על מחיקת התביעה על הסף מפאת אי תשלום אגרה כדין, ולחלופין להורות לתובעים לתקן את כתב התביעה על דרך ציון הסכום הכספי הנתבע. בנוסף, טוען הנתבע כי יש למחוק את התביעה על הסף מפאת העדר עילה, שכן הסוגייה הניצבת בבסיס התביעה אינה ראוייה לבירור בדרך של תביעה למתן חשבונות.

בכתב התביעה נטען כי בין התובעים לבין שתי חברות יזמיות נחתם זיכרון דברים, שלפיו החברות ירכשו מהתובעים מחצית מהדירות המצויות על גבי מגרש מסוים, ולאחר פינוי המקרקעין והריסת הבנוי עליו, יבנו עליו מבנים חדשים בהתאם לתכנון שיכינו אותן חברות. בחודש מאי בשנת 1999 נפתח חשבון בנק על שם הצדדים לזיכרון הדברים, לצורך מתן הלוואה למימון פרוייקט הבנייה העתידי. הנתבע מינה מטעמו גורם מסויים ("משרד גרינברג אולפינר"), שאמור היה מדי חודש לפקח על התקדמות העבודה ועל ההוצאות שהוצאו לצורך הקמת הפרוייקט. על פי הנטען, בדיקות שערכו התובעים העלו כי החברות היזמיות או מי מטעמן פעלו בחשבון הנאמנות כבשלהן, וכנראה תוך ביצוע פעילות בחשבון שאינה קשורה לפעילות השוטפת של פרוייקט הבנייה. התובעים טענו, כי המפקח, שהינו שלוחו של הנתבע, היה אמור להשגיח על פעולות החשבון ולהתריע בפניהם על החריגות הגבוהות שנוצרו. לטענתם, פעולותיו של הנתבע מעוררות חשד שבינו לבין החברות הוסכם על אישור חריגות ממסגרת האשראי ללא בדיקת פעולותיהן של החברות.

לטענת התובעים, מעשי הנתבע גרמו לחיוב חשבונותיהם בסכומים עצומים ללא הסכמתם או ידיעתם, והם מעריכים את סכום הכספים שהוצאו שלא כדין בכ - 5,000,000 ש"ח .  מייד לאחר מכן, טענו התובעים כי בשלב זה אין באפשרותם לכמת את ההפסדים הכספיים שנגרמו להם, ולא הועילו פניותיהם לנתבע בבקשה לקבלת המסמכים הרלוונטיים.

לטענת התובעים, בינם לבין הנתבע התקיימו יחסי נאמנות ובינם לבין החברות התקיימו יחסי שליחות, ויחסים אלה מצדיקים הגשת תביעה למתן חשבונות.

לאור זאת, עתרו התובעים למתן חשבונות, וביקשו לקבל לידיהם את כל מסמכי חשבונות הליווי, כל מסמכי חשבונות החברות, כל דוחו"ת ומסמכי המפקח הנוגעים לפרוייקט נשוא התביעה וכל מסמך אחר הקשור לפרוייקט.

תקנה 16(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת- "היתה התביעה לסכום שיגיע לתובע לאחר בירור חשבונות שלא נתיישבו בינו לבין הנתבע, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע לפי המשוער".

לא ברור לי מדוע התובעים טענו כי על פי הערכתם, הכספים שהוצאו מחשבונותיהם שלא כדין מסתכמים בכ - 5,000,000 ש"ח , ולמרות זאת העדיפו שלא לתבוע סכום זה על פי המשוער, אלא לבקש, באופן כללי ולקוני, כי יינתן להם היתר לפיצול סעדים.

לא ניתן להכשיר מהלך של הגשת תביעה למתן חשבונות כסעד יחיד, ללא אומדן של סכום התביעה, בוודאי שלא בנסיבות בהן קיימת הערכה כלשהי בנוגע להיקף הסכומים שהוצאו שלא כדין.

עם זאת, אין הצדקה להורות על מחיקת התביעה על הסף מטעם זה,  שעה שניתן לרפא את הפגם על דרך תיקון כתב התביעה.

כידוע, תביעה למתן חשבונות מתנהלת בשני שלבים; ראשית על התובע להראות כי קיימת מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות, ולאחר מכן עליו להוכיח כי קמה לו הזכות לתבוע את הכספים שלגביהם הוא מבקש לקבל חשבונות (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעת, עמ' 215).

כאמור, התובעים טענו, אם כי באופן לקוני למדי, כי מתקיימים בענייננו יחסי נאמנות ושליחות המצדיקים מתן חשבונות. הנתבע טען כי התובעים לא הוכיחו טענה זו. אני סבור, כי הוכחת טענה זו שמורה לשלב הבירור המהותי של התביעה, ולא ניתן להקדים את המאוחר ולקבוע עמדה מוחלטת כרגע בנוגע לזכאות העקרונית למתן חשבונות.

אמנם, החשבונות הנתבעים הם למעשה מסמכים המצויים בידי הבנק, אך איני סבור כי גילוי מסמכים בתביעה רגילה הינו המהלך היחיד האפשרי, ולמעשה, לאור היקף המסמכים ומהותם, נראה כי תביעה למתן חשבונות מהווה מהלך יעיל ופרקטי יותר.

לפיכך, אין הצדקה להורות על מחיקת התביעה על הסף מפאת העדר עילה.

הבקשה מתקבלת בחלקה.  התובעים יגישו, תוך 30 יום, כתב תביעה מתוקן שבו יציינו את סכום התביעה על פי המשוער, ובהתאם לכך תשולם האגרה.

ניתנה היום י"ט בטבת, תשס"ח (28 בדצמבר 2007) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.